יום שלישי, 20 במאי 2014

ניהול תכנים בארגונים

מהו תוכן דיגיטלי?

זהו מידע דיגיטלי שנמצא בתוך מיכל מתאים (קובץ), שעטוף בשכבת נתונים (מאפייני תוכן הקובץ) המאפשרים שימוש נוח בו. את הקובץ ניתן לאחזר על סמך המאפיינים, ולפעמים גם בעזרת התוכן.
התוכן הארגוני נמצא בפורמט דיגיטלי או במידע מודפס / נייר.
מידע ארגוני דיגיטלי קיים בתצורת "מידע מובנה" המאורגן באופן מסודר בתוך בסיסי נתונים
(כמו מערכת ERP), והוא קיים בתצורת "מידע לא מובנה" - כמסמכים בודדים או קבוצות מסמכים הנמצאים במקומות שונים בארגון
(כמו קבצי אופיס וסרטונים).

חשוב ראשית להבדיל בין מספר הגדרות בסיסיות:

  • מסמך - קובץ דיגיטלי המכיל מידע ו/או נתונים.
  • רשומה - (לא מה שאתם מכירים) מסמך בעל מאפייני חובה ההופכים אותו למסמך קביל חוקית (בעל משמעות רשמית / משפטית).
  • חתימה אלקטרונית
    • מאובטחת - חתימה באמצעות הצפנה א-סימטרית.
    • מאושרת - חתימה מאובטחת אשר מקבל המסר החתום זיהה ע"י גורם מוסמך שאישר חתימה תקינה.
  • מסמך ממוחשב - עונה על שני התנאים:
    • נוצר, נשלח, נקלט, נראה ונשמר באמצעים ממוחשבים.
    • חתום ב"חתימה אלקטרונית מאושרת" או ב"חתימה אלקטרונית מאובטחת".
  • ניהול קבצים - מדבר על היררכיה וקיבולת אחסון (File management).
  • ניהול מסמכים - מדבר על בקרה אפקטיבית על המסמכים (Document management).
  • ניהול רשומות - מדבר על מעקב החלטות ופעולות עסקיות (Records management).
  • ניהול תכנים - טיפול בהתאם לכללים המתאימים בכל הקבצים הדיגיטליים המכילים תוכן בר-משמעות, לא רק במסמכים. דוגמה: קבצי שמע, קטעי וידאו...
אז מה הצורך בכלל? צורך פנים ארגוני - לא תרצו לעבוד כך:


או כך...


שימו לב, מלבד ניהול תקין, שימור ידע גלוי, מידע על קיומם של המידע והידע שכבר נצברו בארגון ומניעת חזרה על עבודות שבוצעו בעבר - הצורך בניהול המסמכים רלוונטי מאוד בתמיכה בתהליכים לזרימות עבודה וניהול איכות כמו הסמכה של מעבדת או צרכים משפטיים שונים... קידום הארגון לכיוון משרד נטול נייר יהווה צעד לקראת ארגון ירוק יותר ויביא לחסכון כספי (פחות נייר, פחות מדפסות, ארונות ושטח חדרים לאחסון מידע).

אז ברור שרשומה צריכה להיות מהימנה, מקורית, שלמה ונגישה ובהקשר שמור.
בקרת תיעוד - אישור מסמכים והוצאתם לאור, שיטה להבטחת זמינות של גרסאות מעודכנות של מסמכים, שמירה וסימון גרסאות מסמכים שאינם בתוקף - לצורך שמירת מידע או מטעמים חוקיים.
בקרת רשומות - קיימים נהלים לזיהוי, איסוף, קטלוג, גישה, מילוי, אחסנה, תחזוקה וסילוק של רשומות איכות ורשומות טכניות, והנהלים כוללים גם דרישה שיהיה ניתן לקרוא אותן, אחרת מה זה שווה? קיימים נהלים להגנה וגיבוי, מניעת שינויים לא מאושרים וכו'.

"תוצאות סקר מראות שעובדי ידע מבזבזים יותר מ-20% מזמנם בפעולות הקשורות למסמכים"
אהה ספרו לי על זה...בזבוז זמן! איסוף וארגון תגובות, איחוד מידע מכמה מסמכים, השקעת זמן במסמכי נייר, איסוף וארגון מידע מטפסים, אי אפשר למצוא מסמכים, בעיות גרסאות ומה לא!

MetaData יכול לסייע
"נתונים על נתונים" - ובעברית: מאפיינים. יכול להיות מאפיינים של מערכת הקבצים או מאפיינים של התוכן עצמו.
  • MetaData יכול להוסיף אינפורמציה שאינה כתובה בתוכן עצמו, אשר עשויה לסנן בחיפוש את התוצאות המתאימות בלבד. לדוגמה - שדה תאריך, שם הכותב, שם פרויקט, שם יחידה ארגונית... 
  • MetaData יכול לסייע באחזור המידע (איתור ושליפה).
  • MetaData מוצלח הוא כזה שמביא לידי ביטוי את ההקשר שבמסגרתו נכתב המסמך הרלוונטי.
הצורך בשפה אחידה - (אין מה להיבהל) טקסונומיה, אונטולוגיה ופולקסונומיה בארגונים
  • טקסונומיה - אוסף מונחים המקובלים בארגון
  • אונטולוגיה - מפת הקשרים בין המילים המדוברות בארגון
  • פולקסונומיה - תיוג ע"י משתמשים. כמו ענן תגיות.
(כמו שאמרתי, פשוט)

ניהול תכנים ארגוני - ECM
המונח ECM מתייחס לאסטרטגיה להתמודדות עם כל סוגי התוכן הארגוני ולמוצרי תוכנה לניהול כל מחזור חיי התוכן הארגוני. הבסיס לצורך הוא שמירת התכנים - המידע המובנה - בבסיסי נתונים וכן לטיפול בתכנים אחרים שנוצרות כתוצאה מתיעוד (טקסטים, גרפים וכו') הנוצרים בתוכנות שונות או מיובאים לארגון ממקור חיצוני.

ניהול תכנים ארגוני הוא תהליך מסודר של טיפול בכל התכנים הארגונים, כולל ביצוע עקבי של רישום ותיעוד באופן המאפשר שימור התכנים ואחזורם. ניהול תכנים טוב שומר את המידע הארגוני בצורה נוחה לשימוש.
נשמע פשוט? התכנון לכך הוא לא כזה פשוט. איך נקבע מה מסמך ומה רשומה? או מה יהיה מערך ההרשאות? איך נטפל באימייל שמתקבל? איפה נשמור? אמצעי גיבוי? ומה לגבי שרידות, סידור? איך נתייחס למסמכים הנדסיים? ואיך נמצא מה שנרצה??

יש לנו הרבה אתגרים. מערכת ניהול מסמכים תעזור לאגור את המסמכים במקום מרכזי ונגיש, תמנע ריבוי גרסאות, תשמש כמקור יחיד לגרסה עדכנית ביותר וכך גם תקטין משמעותית את נפח האחסון והעומס על מערכות התקשורת הארגונית, ע"י משלוח קישורים במקום מסמכים.

דגשים לתכנון ויישום מערכת לניהול תכנים בארגון:
- הניהול המרכזי - על בסיס ניתוח תהליכי היצירה והשימוש במידע
- בניית חתכי אחזור בהתאם להקשרים בהם המידע נדרש
- המטרה היא שימוש בתכנים, ולכן יש לשים דגש לאחזור התכנים
- מידע נלכד במקום בו הוא נוצר, ומסופק במקום בו הוא נדרש
- כל פריט מידע נמצא במקום פיזי אחד, אבל ניתן להגיע אליו במגוון הקשרים
- קיימת הפרדה בין המידע לתצוגות שלו

איך נתייחס לדואר אלקטרוני? בארגונים רבים מיילים מהווים נדבך מרכזי, אבל שילוב שלהם במערכת ניהול מסמכים מחייב מספר החלטות: בחירת המיילים שיועלו למערכת, מי מעלה, מה עושים עם קבצים מצורפים ואיזה שרשורים נדרש להעלות.

לסיכום
כיום בארץ ארגונים רבים אינם מנהלים את המסמכים בארגון, וכתוצאה מכך ידע רב אינו מנוצל ותהליכים רבים מומצאים מחדש. בחלק מהארגונים בישראל קיימים "איים" של מאגרי מסמכים הנמצאים רק ביחידות בהם חובה לנהל מסמכים. יש ארגונים בהם המסמכים מנוהלים במערכות תפעוליות שונות ואין קישור ביניהן - כמו תכנוני ייצור ששמורים במערכות תכנון וגם במערכות ה-ERP השולטות על הייצור. אם הצלחתם להבין את החשיבות בניהול אפקטיבי של התוכן בארגון - עשיתי את שלי :) 





יום שלישי, 6 במאי 2014

רישום פטנטים, חכמת ההמונים ומיקור המונים

חשיבות הקניין הרוחני ובניית ערך לחברות
כשמתייחסים לקניין רוחני - מתייחסים לפטנטים.
פטנט - נכס ערטילאי ולא מוחשי, אך מהווה מרכיב בהערכת שווי שוק של חברות. בכל מדינה יש להגיש בקשת בחינה בתקווה לקבלת פטנט, כלומר הוא שייך למדינה שבה הגישו.

הפטנט חייב להיות חדש בערך המוחלט. צריך לבדוק את העניין, כי אם מישהו פרסם בקשה בעולם,
זה לא יכול להיות פטנט.
למעשה, ברגע שהרעיון התפרסם, עלה לאוויר בצורה כלשהי והמידע לא בשליטת האדם המבקש -
לא ניתן לרשום כפטנט.

הפטנט - מקנה בלעדיות לבעל הפטנט, ורק באישורו ניתן לבצע שימוש ברעיון. ברוב המקרים הפטנט הוא בעל צורך קיומי - כלי הגנתי וכלי שיווקי - שעוזר לחדור לשווקים ולמכור את הרעיון.
כיום חלק גדול של חברות כמו מייקרוסופט, קוקה קולה, גוגל ורבות מחברות ההיי-טק,
ערך גדול משוויין מקורו בנכסים שאינם מוחשיים כגון פטנטים, סימני מסחר והתמחות טכנולוגית.

PCT - האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים - רשות בוחנת בינלאומית. 
אמנה בינלאומית, המאפשרת בבת אחת להגיש לכמה ארצות.

למה לבקש פטנט? 
כל המצאה היא תוצאה של השקעה כזו או אחרת. השחקנים העיקריים - החברות הגדולות שעושות מחקר ופיתוח (שהוא מאוד יקר) ותעשיית התרופות, הממחישה זאת בצורה בולטת, שעבורה הכנסה של תרופה מוגנת היא של כמה מיליארדים בשנה. הערך של ההמצאה גבוה יותר אם הוא מוגן בפטנט.
קניין רוחני הוא נכס אסטרטגי לחברה, שיכול מצד אחד להזניק את ערך החברה ויכול מצד שני לרסק חברות גדולות.

שכירים - נדרש קיום של שני תנאים כך שהמצאתם תהיה שייכת לבעלים (המעביד):
אם ההמצאה קשורה למקום העבודה (1) והיא נוצרה עקב העבודה (2) - זו המצאת שירות.

ההמלצה - להתחבר לכוחות שעושים סינרגיה - כאלה שמשלימים את מה שנדרש. לחדשנות הטכנולוגית לא יהיה ערך ללא ליווי משפטי שמגדיר בצורה מאוד מדויקת את ההמצאה.

בישראל:
  • עיקר הנכסים של חברות היי-טק רבות.
  • הינם בלתי מוחשיים הכוללים - ידע, טכנולוגיה, פטנטים ומשאבי אנוש.
  • כללי החשבונאות המקובלים לעיתים מוגבלים בביצוע הערכת שווי נכסים אלה.
  • הדרכים להערכת שווי החברה - הם שווי שוק משוער או השוואה לחברות דומות.
ההון האנושי בישראל הינו הנכס החשוב ביותר בו יש למדינת ישראל יתרון משמעותי. ניתן לראות על פי פרמטרים בהם נמדד הון אנושי, כי יש תמונה ברורה ומובהקת לגבי יתרון זה. בכל תחום תעשייתי עתיר טכנולוגיה, המבוסס על הון אנושי, לישראל יהיה יתרון, כפי שבא לידי ביטוי בתעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות.

ולסיום, כמה עובדות מעניינות:
  • חברת IBM בשנת 2001 הכניסה 1.9 מיליארד דולר מרישוי פטנטים ותגמולים.
  • ב-2011 רכשה גוגל את מוטורולה מוביליטי תמורת 12.5 מיליארד דולר עבור 15,000 פטנטים רשומים של מוטורולה (עסקה שאפשרה לגוגל להתחרות באפל).
  • במדינות ה-OECD היה התוצר מקניין רוחני 345 אלף דולר לנפש ב-2000, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהערך היצרני ו- 9000 דולר לנפש ממשאבים טבעיים.

חכמת ההמונים
בהינתן התנאים הנכונים, סה"כ של ההמון יותר חכם מהאנשים הכי חכמים שבתוכו. 
אף אחד אינו יותר חכם מכולם.

דוגמה: בתכנית מי רוצה להיות מיליונר
% הפעמים בהם החבר הטלפוני ענה תשובה נכונה - 65%
% הפעמים בהם הקהל באולפן ענה תשובה נכונה - 91%

פתרון בעיות באמצעות "חכמת ההמונים" -
מנצלים ידע שקיים אצל בודדים בקבוצה (גדולה) של אנשים לצורך פתרון בעיה באופן קולקטיבי.

תנאים להצלחה:
  • מגוון דעות - לכל משתתף יש (לפחות) מעט מידע פרטי ובלתי תלוי.
  • עצמאות ושונות מחשבתית - לקבוצה הומוגנית אין משמעות כמו של אוסף של יחידים, כי בד"כ דעות החברים דומות. מה גם שבאופן לא מודע יש לחץ על החברים בקבוצה הומוגנית שחושבים "להתיישר" עם הקבוצה.


סוגי הבעיות היכולות להיפתר באמצעות חכמת ההמונים:
  1. בעיות אבחנה - כמה סוכריות בצנצנת, איזה מוצר יצליח...
  2. בעיות שיתוף פעולה, לגרום לאנשים לעבוד יחד - פיתוח משותף של התכנה LINUX...
  3. בעיות קואורדינציה - בעיות הדורשות מחברי הקבוצה לתאם את פעולותיהם - כיצד לנהוג בשעת עומס תנועה? מה / כמה המפעל שלי צריך לייצר? (דוגמת ZARA)
CrowdSourcing = Crowd + Out sourcing -גיוס המונים כדי לייצר עבורנו את העבודה.
ברשתות גדולות כמו אינטרנט ניתן לנצל ולהשתמש בידע וביכולת הביצוע של החברים ברשת. 


(Crowdsourcing)

דוגמה למיקור המונים:
Galaxy Zoo - ביצוע "עבודות זעירות" בהתנדבות. גן חיות של הגלקסיה. הטלסקופים החדשים מוציאים המון מידע, ונדרשת עין של בן אדם (המחשבים לא יכולים לעשות בעצמם) יש שני סוגי גלקסיות - ספיראלית ואליפטית. מלמדים ברמה בסיסית והאדם צריך להגיד מה זה מהשניים (כל אחד עוזר קצת).

לסיכום, השיעור כלל שני נושאים עיקריים מעניינים מאוד D: