חשיבות הקניין הרוחני ובניית ערך לחברות
כשמתייחסים לקניין רוחני - מתייחסים לפטנטים.
פטנט - נכס ערטילאי ולא מוחשי, אך מהווה מרכיב בהערכת שווי שוק של חברות. בכל מדינה יש להגיש בקשת בחינה בתקווה לקבלת פטנט, כלומר הוא שייך למדינה שבה הגישו.
הפטנט חייב להיות חדש בערך המוחלט. צריך לבדוק את העניין, כי אם מישהו פרסם בקשה בעולם,
זה לא יכול להיות פטנט.
למעשה, ברגע שהרעיון התפרסם, עלה לאוויר בצורה כלשהי והמידע לא בשליטת האדם המבקש -
לא ניתן לרשום כפטנט.
הפטנט - מקנה בלעדיות לבעל הפטנט, ורק באישורו ניתן לבצע שימוש ברעיון. ברוב המקרים הפטנט הוא בעל צורך קיומי - כלי הגנתי וכלי שיווקי - שעוזר לחדור לשווקים ולמכור את הרעיון.
כיום חלק גדול של חברות כמו מייקרוסופט, קוקה קולה, גוגל ורבות מחברות ההיי-טק,
ערך גדול משוויין מקורו בנכסים שאינם מוחשיים כגון פטנטים, סימני מסחר והתמחות טכנולוגית.
PCT - האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים - רשות בוחנת בינלאומית.
אמנה בינלאומית, המאפשרת בבת אחת להגיש לכמה ארצות.
למה לבקש פטנט?
כל המצאה היא תוצאה של השקעה כזו או אחרת. השחקנים העיקריים - החברות הגדולות שעושות מחקר ופיתוח (שהוא מאוד יקר) ותעשיית התרופות, הממחישה זאת בצורה בולטת, שעבורה הכנסה של תרופה מוגנת היא של כמה מיליארדים בשנה. הערך של ההמצאה גבוה יותר אם הוא מוגן בפטנט.
קניין רוחני הוא נכס אסטרטגי לחברה, שיכול מצד אחד להזניק את ערך החברה ויכול מצד שני לרסק חברות גדולות.
שכירים - נדרש קיום של שני תנאים כך שהמצאתם תהיה שייכת לבעלים (המעביד):
אם ההמצאה קשורה למקום העבודה (1) והיא נוצרה עקב העבודה (2) - זו המצאת שירות.
ההמלצה - להתחבר לכוחות שעושים סינרגיה - כאלה שמשלימים את מה שנדרש. לחדשנות הטכנולוגית לא יהיה ערך ללא ליווי משפטי שמגדיר בצורה מאוד מדויקת את ההמצאה.
בישראל:
סוגי הבעיות היכולות להיפתר באמצעות חכמת ההמונים:
(Crowdsourcing)
דוגמה למיקור המונים:
Galaxy Zoo - ביצוע "עבודות זעירות" בהתנדבות. גן חיות של הגלקסיה. הטלסקופים החדשים מוציאים המון מידע, ונדרשת עין של בן אדם (המחשבים לא יכולים לעשות בעצמם) יש שני סוגי גלקסיות - ספיראלית ואליפטית. מלמדים ברמה בסיסית והאדם צריך להגיד מה זה מהשניים (כל אחד עוזר קצת).
לסיכום, השיעור כלל שני נושאים עיקריים מעניינים מאוד D:
כשמתייחסים לקניין רוחני - מתייחסים לפטנטים.
פטנט - נכס ערטילאי ולא מוחשי, אך מהווה מרכיב בהערכת שווי שוק של חברות. בכל מדינה יש להגיש בקשת בחינה בתקווה לקבלת פטנט, כלומר הוא שייך למדינה שבה הגישו.
הפטנט חייב להיות חדש בערך המוחלט. צריך לבדוק את העניין, כי אם מישהו פרסם בקשה בעולם,
זה לא יכול להיות פטנט.
למעשה, ברגע שהרעיון התפרסם, עלה לאוויר בצורה כלשהי והמידע לא בשליטת האדם המבקש -
לא ניתן לרשום כפטנט.
הפטנט - מקנה בלעדיות לבעל הפטנט, ורק באישורו ניתן לבצע שימוש ברעיון. ברוב המקרים הפטנט הוא בעל צורך קיומי - כלי הגנתי וכלי שיווקי - שעוזר לחדור לשווקים ולמכור את הרעיון.
כיום חלק גדול של חברות כמו מייקרוסופט, קוקה קולה, גוגל ורבות מחברות ההיי-טק,
ערך גדול משוויין מקורו בנכסים שאינם מוחשיים כגון פטנטים, סימני מסחר והתמחות טכנולוגית.
PCT - האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים - רשות בוחנת בינלאומית.
אמנה בינלאומית, המאפשרת בבת אחת להגיש לכמה ארצות.
למה לבקש פטנט?
כל המצאה היא תוצאה של השקעה כזו או אחרת. השחקנים העיקריים - החברות הגדולות שעושות מחקר ופיתוח (שהוא מאוד יקר) ותעשיית התרופות, הממחישה זאת בצורה בולטת, שעבורה הכנסה של תרופה מוגנת היא של כמה מיליארדים בשנה. הערך של ההמצאה גבוה יותר אם הוא מוגן בפטנט.
קניין רוחני הוא נכס אסטרטגי לחברה, שיכול מצד אחד להזניק את ערך החברה ויכול מצד שני לרסק חברות גדולות.
שכירים - נדרש קיום של שני תנאים כך שהמצאתם תהיה שייכת לבעלים (המעביד):
אם ההמצאה קשורה למקום העבודה (1) והיא נוצרה עקב העבודה (2) - זו המצאת שירות.
ההמלצה - להתחבר לכוחות שעושים סינרגיה - כאלה שמשלימים את מה שנדרש. לחדשנות הטכנולוגית לא יהיה ערך ללא ליווי משפטי שמגדיר בצורה מאוד מדויקת את ההמצאה.
בישראל:
- עיקר הנכסים של חברות היי-טק רבות.
- הינם בלתי מוחשיים הכוללים - ידע, טכנולוגיה, פטנטים ומשאבי אנוש.
- כללי החשבונאות המקובלים לעיתים מוגבלים בביצוע הערכת שווי נכסים אלה.
- הדרכים להערכת שווי החברה - הם שווי שוק משוער או השוואה לחברות דומות.
ההון האנושי בישראל הינו הנכס החשוב ביותר בו יש למדינת ישראל יתרון משמעותי. ניתן לראות על פי פרמטרים בהם נמדד הון אנושי, כי יש תמונה ברורה ומובהקת לגבי יתרון זה. בכל תחום תעשייתי עתיר טכנולוגיה, המבוסס על הון אנושי, לישראל יהיה יתרון, כפי שבא לידי ביטוי בתעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות.
ולסיום, כמה עובדות מעניינות:
- חברת IBM בשנת 2001 הכניסה 1.9 מיליארד דולר מרישוי פטנטים ותגמולים.
- ב-2011 רכשה גוגל את מוטורולה מוביליטי תמורת 12.5 מיליארד דולר עבור 15,000 פטנטים רשומים של מוטורולה (עסקה שאפשרה לגוגל להתחרות באפל).
- במדינות ה-OECD היה התוצר מקניין רוחני 345 אלף דולר לנפש ב-2000, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהערך היצרני ו- 9000 דולר לנפש ממשאבים טבעיים.
חכמת ההמונים
בהינתן התנאים הנכונים, סה"כ של ההמון יותר חכם מהאנשים הכי חכמים שבתוכו.
אף אחד אינו יותר חכם מכולם.
דוגמה: בתכנית מי רוצה להיות מיליונר
% הפעמים בהם החבר הטלפוני ענה תשובה נכונה - 65%
% הפעמים בהם הקהל באולפן ענה תשובה נכונה - 91%
פתרון בעיות באמצעות "חכמת ההמונים" -
מנצלים ידע שקיים אצל בודדים בקבוצה (גדולה) של אנשים לצורך פתרון בעיה באופן קולקטיבי.
תנאים להצלחה:
- מגוון דעות - לכל משתתף יש (לפחות) מעט מידע פרטי ובלתי תלוי.
- עצמאות ושונות מחשבתית - לקבוצה הומוגנית אין משמעות כמו של אוסף של יחידים, כי בד"כ דעות החברים דומות. מה גם שבאופן לא מודע יש לחץ על החברים בקבוצה הומוגנית שחושבים "להתיישר" עם הקבוצה.
- בעיות אבחנה - כמה סוכריות בצנצנת, איזה מוצר יצליח...
- בעיות שיתוף פעולה, לגרום לאנשים לעבוד יחד - פיתוח משותף של התכנה LINUX...
- בעיות קואורדינציה - בעיות הדורשות מחברי הקבוצה לתאם את פעולותיהם - כיצד לנהוג בשעת עומס תנועה? מה / כמה המפעל שלי צריך לייצר? (דוגמת ZARA)
CrowdSourcing = Crowd + Out sourcing -גיוס המונים כדי לייצר עבורנו את העבודה.
ברשתות גדולות כמו אינטרנט ניתן לנצל ולהשתמש בידע וביכולת הביצוע של החברים ברשת.
ברשתות גדולות כמו אינטרנט ניתן לנצל ולהשתמש בידע וביכולת הביצוע של החברים ברשת.
דוגמה למיקור המונים:
Galaxy Zoo - ביצוע "עבודות זעירות" בהתנדבות. גן חיות של הגלקסיה. הטלסקופים החדשים מוציאים המון מידע, ונדרשת עין של בן אדם (המחשבים לא יכולים לעשות בעצמם) יש שני סוגי גלקסיות - ספיראלית ואליפטית. מלמדים ברמה בסיסית והאדם צריך להגיד מה זה מהשניים (כל אחד עוזר קצת).
לסיכום, השיעור כלל שני נושאים עיקריים מעניינים מאוד D:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה